לבד בחורף..

זה החורף הראשון שלנו בלעדייך..

חורף ראשון וקר בלי נוכחותך כלל

גם לא למרחוק..

גם לא בהרגשה.. כלום.

חורף שעבר היינו צריכים להסתגל לחסרונך

אך עוד היו ימים שנפגשנו.

אני זוכרת סופה גדולה והפסקת חשמל ארוכה וקור

אבל אתה לא מגיע

משאיר אותנו להתמודד לבד

להתחמם לבד.

הנוכחות שלך הייתה אפילו אכזרית.

לא מובנת.

לא ברור איך לפתע הפסקנו להיות בבת עינך

איך אפשר להרוס את המשפחה הרכה שהיינו

אתה מת בשבילנו

אך בלילות האחרונים אני חולמת עלייך

ושם אנחנו משפחה מלוכדת.

החלומות כנראה רוצים לתקן את כל הכאבים..

אבל לא ממש יכולים.

איזה אפס, כמו שרק אתה יכול להיות, מוותר ככה על ילד כמו גפן?

מפקיר אותו בחורף?

ואנחנו..

יהיה לנו קר החורף.

אבל אנחנו נסתדר.