היום יום הולדת.

שוב יום ההולדת הגיע.. הפעם 39
רגע לפני סוף העשור הרביעי לחיי.
מבולבלת
מותשת
עייפה

תמיד קורים ארועים גדולים
דרמות
לפני היום המהולל
ולא ממש אפשר להנות בו
או לרוות קצת נחת..

כהרגלם של כל רכביי.. כן כן
בול ביומולדת יקרו תקלות
ולכן "אבלה" את שעות הבוקר במוסך.

ילדי הקסום עוד 4 חודשים בן 4
לא פשוט להיות אם חד הורית
שנלחמת למען ילדה.
אני לבד.
במלחמות, בניצחונות, בהכל
לבד.
רק לאחרונה הגעתי להבנה בכלל
"איפה אני נמצאת".
זה לא פשוט להבין שהמציאות
שחלמתי עליה השתנתה.
לוקח הרבה זמן למיינד לקלוט
להפנים לעכל ולתכנת מחדש את המציאות.
כשבתוך מגירות הנפש
בתוך הנשמה
נמצא מדבר גדול ושומם..
ואני - שמחפשת בו את השלט:
"יציאה"
אבל אני יודעת שיהיה בסדר
פשוט כי אין ברירה אחרת.

אני רק רוצה כמו כל אמא בעולם
שלבן שלי יהיה הכי טוב שאפשר
שיהיה מאושר
ולא יכאב בגלל אף אחד.
אני רוצה לדעת שהצלחתי
שניצחתי את כל מחול השדים הזה
שנקרא החיים.
ובכך שלחיי היתה משמעות.

זאת אחלה מתנת יומולדת, לא?!