שתי הסבתות שלי היו עובדות ניקיון.
סבתא מיכל גדלה פה עם הקמת המדינה
היה חול, טורקים, אנגלים, מלחמות
והרבה צנע וצנע..
היה צריך לעבד את האדמות
ולקטוף בקטיף ולחיות מגרוש וחצי.
בנוסף לזה היא גם נולדה בצד הלא נכון של המוצא..
זאת אומרת לא אשכנזייה
אז מה שנשאר לה זה ניקיונות
של מטבחים של עשירים.. (אשכנזים)
או משק בית וכאלה.. או ניקיון חדרי מדרגות
גם בגיל 80 (??!!), סבתא מוזרה
שאהבה מאוד את הכסף שלה
ושמרה את כולו רק לנכדה אחת.
וזאת לא אני. (אבל זה כבר סיפור אחר)
סבתא מארי
הגיעה לפה על איזו אונייה, עם אלכוהוליסט
ומהמר כפייתי ומה לא..
הביאה לעולם 4 ילדים אומללים עם היצור הזה
ועבדה רק בניקיון.
ניקיון בתי ספר, כיתות לימוד, שטיפות, מים, דליים על דליים..
יום אחד תלמיד מופרע זרק כיסא מהחלון של כיתתו
שנחת בדיוק על הראש של סבתא שלי
ואם לא הספיקו לה החיים האומללים שהיו לה
אז נוספו לה גם כאבי ראש, עצבים ומה לא..
נראה לי שמאז
הייתה מסתובבת בבית עם כאבי הראש שלה ומטפחת.
בנדנה כזאת שהייתה קשורה לה חזק למצח
הייתה נראית כמו נינג'ה.
ככה אני זוכרת אותה: סבתא נינג'ה.
מרוקאית, עצבנית ובדיכאון.
השילוש הקדוש.
אז מה שרציתי להגיד זה..
שכשחזרתי היום מלשכת התעסוקה, שם חתמתי שוב למדינה
כי המדינה מעריצה אותי.
חשבתי לי.. שתי הסבתות שלי היו בסך הכל עובדות ניקיון
זה הכל.
ולי.. לי ניתן פצע גדול
שכותב את עצמו.
זהו.
3 תגובות:
את ממש טובה
צריכה להשקיע בזה יותר ברצינות
בכתיבה
5 שעות ביון
חצי משרה כזה
גם ככה את לא עושה כלום
חחחח..
תודה נשמה שלי
זאת התגובה הכי יפה שלך
עד היום..
אתה רואה.. אתה הולך ומשתפר
כל הכבוד מותק.
מה ששכחתי להגיד בפוסט הזה
זה שלי אין קשר עם ניקיון
ואני אחת המלוכלכות!
טוב.. אולי בפוסט הבא
הטוט אלור מי אמור.
חחח את פשוט מהממת!!
הוסף רשומת תגובה