למה
למה שאתמודד
למה שאתעודד
למה שאצא החוצה
בשביל מה?
אני רואה אתכם שקופים
אתם צורמים לי
אין בי מקומות כאלה פנימה
אין בי יכולות רשעות ורוע
אין בי חשקים
ותאוות חולניות כמו לכם
אני מסתפקת בפת לחם
וכוס מים צלולה.
טוב לי בפשטות
בחיבוק
בהבנה
לאף אחד מהם
לא זכיתי בזכותכם.
אתם חיות אדם תאווי בצע
מרוכזים בעולמכם החולני
מצדיקים כל אפשרות של הריסת המוסר
והערכיות.
אם זה בסדר לדרוס אדם
שחווה שכול וכאב
אז מה טוב בכם בכלל?
למה?
למה שאצא את ביתי?
מה מחכה לי שם בחוץ
חוץ מזאבים מחודדי שיניים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה