חלפה שנה
סיוון שלנו היהלום היקר הלך לעולמו בטרם טרם טרם עת.
בשעה 6 בבוקר
צילצל הטלפון
הבלתי הגיוני הזה
שבו אבי מבשר לי
דבר שלא נשמע כדוגמתו
"קרה לנו אסון"
בשורה רעה.
מרה.
נסעתי במונית באותו הזמן
להיפרד מהילד/ילדה
שכבר אף פעם לא יהיו לי.
כמה שחור היה ביום אחד.
רק אלוהים יודע.
ולא היה ברור
כלום לא היה ברור
למה הוא מת
ולמה אני בחרתי להרוג
את פרי ביטני באותו היום..
שאלוהים יסלח לי.
ארור אתה רומא
ארור היית
וארור תהיה
לעד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה